באחד השיעורים סיפרנו על החכם יגנבלקאיה מתוך הבריהנדיקה אופנישד
המקיים שיחה עם מייטרי אחת מנשותיו
ואומר לה,
בעל לא אוהב את אשתו כי היא יפה או חכמה או חרוצה,
אלא כיון שהיא מקרבת אותו לעצמו.
ואישה אינה אוהבת את בעלה כי הוא יפה תואר או עשיר או חכם,
אלא כיון שהוא מקרב אותה לעצמה.
שיחתם ממשיכה ובה יגנאבלקיה מציג למיטרה
נקודת מבט אחרת על הדברים.
על הכסף הוא אומר לה,
אלוהים נמצא בכסף
לכסף,
שהוא אנרגיה יש את הכוח לחבר אותנו לעצמנו,
או להרחיק אותנו מעצמנו..
הכסף אינו שייך לנו,
הוא איכות של אור אלוהי,
שעוברת דרכנו ומאיתנו והלאה.
לפי המסורת היוגית,
אין לאחוז בו, לאגור אותו, לתלות בו את מבטחנו ובוודאי שלא את אושרנו.
כסף נועד לשימוש היום יומי שלנו,
לאפשר חיים בזרימה.
אם נוכל לראות את עצמנו כמרחב,
כערוץ לשפע
ואת הכסף, נכנס ויוצא דרכנו, יוצא ונכנס
מאפשר את אותה זרימה, שינוי, חיים
הכסף הופך להיות כלי למפגש מרפא ומקרב פנימה.
גם עם סביב נושא הכסף אנו פוגשים מורכבות , באמצעות ההסכמה למפגש עימו
נתחיל לראות בבהירות את המתרחש פנימה.
להכיר מקרוב את המבנה הפנימי, הסיפור, הדמות הפועלת בתוכנו,
המחזיקה ברעיונות, מחשבות , רגשות ודפוסים סביב כסף.
נתבונן במילים שלנו אודותיו, המבט והמעשים שלנו עימו וסביבו.
ואז,כשכל זאת פרוס לפנינו, אנו יכולים להתחיל לנוע ולפעול בנתיבים הנדרשים בכדי להשתחרר
מאותן רעיונות, דעות ומחשבות אשר מרחיקות אותנו מעצמנו.
לגלות מחדש את האור שנמצא בכסף ומרחיב את אורנו שלנו.
אלמנט נוסף מהותי ומרגש מאוד בעניי הוא,
שכסף מלמד אותנו מהותה של נתינה מהי.
אפשרות אחת שלנו כשאנו יוצאים לעבוד היא לעבוד עבור התשלום בסוף החודש.
אפשרות אחרת היא לראות את הזכות הגדולה שנפלה בחלקנו לתת שירות לאחר,
לחלוק את עצמנו ואת העשייה שלנו עם האחרים.
כך, הכסף הופך להיות האלמנט המחבר.
מחבר אותי לעצמי
ומחבר אותי לאחר
מאפשר לנו להיפגש
לקיים יחסים, להתחכך, להתנסות במפגש עם ה"אני" שבתוכנו ולחופש ממנו.
להיזכר בחיבור הקיים בין כולנו,
באחדות.
באופן דומה כשאנו מוציאים את כספנו,
אנו מתרגלים ולומדים נתינה מהי.
מתאפשרת לנו הצצה על עצמנו,
על אופן הנתינה שלנו,
על האנרגיה שבה אנו נותנים
האם היא מרחיבה? מצמצמת?
מלאת אהבה?
ובאופן יפיפה נצורה בכסף הזדמנות לשנות את זוית הראיה.
להפסיק לעסוק במה אנחנו מקבלים
במה יוצא לנו מזה
אלא בזכות שיש לנו לתת,
להיות בנתינה.
אלוהים נמצא בכסף
ומאפשר לנו לעזוב את הסיפור האישי, הפנימי
מלהוסיף עוד לאני, לשלי
ובמקום זאת לראות באמת,
לצאת לחופשי
ולחיות מתוך המהות החיבור והנתינה לאחר.
האחר שהוא לא אחר בכלל
הוא חלק ממני
וכמו שמורי שמעון בן אבי אומר
כסף הוא כמו טופו,
חסר טעם
כך שבמה שנשרה אותו זה יהיה טעמו
מזמינה אותנו להשרות אותו בהרבה אהבה והודיה
להביע דרכו את עצמנו
לחלוק דרכו את עצמנו
להתענג על הזכות לתת אותו ולקבל אותו
ושוב לתת
